דיבור לאינסוף 100 18 ייתכן שמסורת זו מייצגת שִׁרְבּוּב מה יזכה לדביקות ? [ . . . ] מחמת שכותב רזי תורה״ . של אחד מתלמידיו של ר׳ דב בער, שבזמנו הפכה כתיבת הדרשות מקובלת יותר . אבל גם ״מחמת התבודדות מבני אדם״ – סיבה הנזכרת לא מעט בתורות המגיד ובהנהגות המיוחסות לו – מופיעה באותה רשימה . דבר זה עשוי לשקף את העובדה שכתיבה היא 19 בהינתן גישתו המופנמת והמתבוננת והערותיו לעיתים קרובות עיסוק של מתבודדים . התכופות על הצורך בבדידות כדי לאפשר התעלות פנימית, מתקבל על הדעת – ואף סביר – שר׳ דב בער ישבח את כוח הכתיבה . המגיד מתייחס אינספור פעמים לעולם הדיבור בתיאוריו את רצף השפה האנושית והאלוהית, אשר היא מִקלעת קולות, אבל 20 אף פעם אינו מציע שתכונה אלוהית הנקראת ״עולם הכתיבה״ מתגלמת בעובד ה׳ . העובדה שר׳ דב בער אינו עושה זאת מלמדת משהו על המורכבות של אישיותו הדתית ועל גישתו לשפה על שלל צורותיה . המגיד אינו מתעלם בתורותיו בשום אופן מצורות כתובות של שפה . חביבה פדיה טענה בצדק שגישתו של המגיד לשפה היא בעיקרה חזותית, והנגידה זאת להתמקדותו 21 דרשותיו של המגיד אכן כוללות הרהורים על חשיבותן של הבעש״ט בחשיבות...
אל הספר