דיבור לאינסוף 4 ישנו תיאור עשיר למדי של מרכזו של המגיד באוטוביוגרפיה של שלמה מימון 62 לצד ההתייחסויות הקצרות לחוגו של המגיד בכתבי החרם של החסידות ( 4 17 – 1800 ) . המוקדמת ( ראו להלן ) והאזכור האקראי של התכנסויות או אנקדוטות בחיבוריהם של תלמידי ר׳ דב בער, תיאורו של מימון את ביקורו הקצר במזריטש בנעוריו נותר אחד המקורות החשובים ביותר בנוגע לחיי המגיד בשנות השישים של המאה השמונה עשרה . זיכרונות ערוכים מאוד אלו פורסמו לראשונה בגרמניה בשנים 1792 – ,1794 ונועדו להציג את היהדות המזרח אירופית בפני קהל מערבי . חוקרים בחנו את דיווחו של מימון על חצרו של ר׳ דב בער באמצעות השוואת גרסתו של תורות המגיד לאחרות ששומרו בשם ר׳ דב בער, ומצאו שהערותיו של מימון על האידאולוגיה החסידית – כולל פנאנתאיזם, דבקות המיוסדת על שמחה, החיפוש אחר עילוי עצמי וטיפוח הרגש ( לעומת פילוסופיה 6 לוגית או ידע רציונלי ) – היו הערות מלומדות . מימון ביקר אצל ר׳ דב בער בנקודת זמן מסוימת בסוף שנות השישים של המאה השמונה עשרה, וייתכן שנותר אצלו כמה שבועות . הוא גילה בו עניין בעקבות ידע מכלי שני על תורותיו, שהעביר אליו תלמיד נודד . מי...
אל הספר