מתווה לפסיכולוגיה מדעית 115 נראה שהשיפוט הראשוני מושפע פחות מלכתחילה מהאני המוטען מאשר מהלכי החשיבה המשחזרת . מדובר כאן במעקב אחר 162 אסוציאציה באמצעות חפיפה חלקית שאינה עוברת כל תיקון . ישנם גם מקרים שבהם תהליך השיפוט האסוציאטיבי מתרחש במנה מלאה . ה – W תואמת גרעין אובייקט + רישום – תנועה . תוך כדי שאדם מבחין ב – W הוא מחקה את התנועה בעצמו, כלומר מעצבב כה חזק את רישום – התנועה העצמי המעורר לשם חפיפה עד כי מתרחשת תנועה [ ממשית ] . ניתן לפיכך לדבר על ערך החיקוי של W . או ש – W מעוררת את Er של תחושת כאב משל עצמו והוא חש אז את האי – עונג התואם וחוזר על תנועות הדחייה השייכת . זהו 163 ערך החמלה של W כלשהי . בשני המקרים הללו עלינו לראות בהחלט את התהליך הראשוני בשיפוט, וביכולתנו להניח שכל שיפוט שניוני נוצר באמצעות צמצום של תהליכים אסוציאטיביים טהורים אלה . השיפוט, אשר מאוחר יותר יהווה אמצעי לידיעת אובייקט שייתכן שיהיה בעל חשיבות מעשית, הוא אפוא במקורו תהליך אסוציאטיבי בין הטענות המגיעות מבחוץ לבין הטענות שמקורן בגוף עצמו, זיהוי של φ ושל מסרים או הטענות פנימיים . אולי אין זה בלתי מוצדק להניח כ...
אל הספר