מבוא ל'אני'

זיגמונד פרויד 104 כלומר, המעבר הנבחר תלוי ב – ƞ'Ɋ וביחס האפשורים . אם כן, התוודענו לגורם רב – עוצמה שלישי . כאשר Ɲ סמוך מוטען בו – זמנית, הדבר פועל כאפשור זמני של חיץ – המגע הקיים בין השניים, ומשנה את המסלול שהיה אלמלא כן מכוון אל חיץ – המגע המאופשר היחיד . הטענה צדדית פועלת לפיכך כעכבה למעבר ƞ'Ɋ . נתאר לעצמנו את האני כרשת של Ɲ מוטענים המאופשרים היטב האחד ביחס לשני בערך כך : ƞ'Ɋ אשר חודרת אל [ נוירון ] a מבחוץ ( φ ) והייתה עוברת מבלי להיות מושפעת אל נוירון b , מושפעת מההטענה הצדדית α ב – a כך שהיא מוסרת רק מנה ל – b ואולי אף אינה מגיעה כלל לפיכך, אם קיים אני, חייב הוא לעכב תהליכים פסיכיים ראשוניים . עכבה שכזאת היא בכל אופן יתרון מכריע עבור ѱ . הבה נניח ש – a הוא Er עוינת וש – b הוא Ɲ – שער לאי – עונג . אזי ישוחרר בראש ובראשונה אי – עונג בעת ש – a מעורר, העשוי להיות חסר תועלת, 132 אולם בשל ההשפעה המעכבת של על כל פנים, כשהוא במלואו . α שחרור האי – עונג יהיה מועט מאוד, ומ – nsy [ מערכת העצבים ] ייחסכו ההתפתחות והפורקן Ɋ ללא נזקים אחרים . ניתן כעת לדמיין בקלות שבעזרת מנגנון ההופך את האני ק...  אל הספר