פרק שביעי : הנתיב הנשי – בין השאיפות למציאות | 277 חלוציים זהים לחלוטין לאלה של הגברים . חרף הקשיים הבלתי אפשריים גם הן כמו הגברים כבשו את העבודה, את השמירה ואת האדמה וכוננו חיים קולקטיביים תוך ויתור על מאוויים אישיים שלא עלו בקנה אחד עם ערכי הקיבוץ או עם היכולת הכלכלית שלו . בסיפורים אלה בולט הרצון של המספרות להשתלב בסיפור הכללי ולהורות שלמרות השוני המגדרי שאיפות הנשים היו כשאיפות הגברים . המספרות שהשתלבו בעבודות היוקרתיות שהוגדרו כמתאימות לגברים בלבד כמו עבודות השדה, סלילת כבישים, רפת ודייג, מספרות על המאמצים הרבים שהשקיעו כדי להגשים את שאיפתן ועל הסיפוק הרב שחשו כמחוללות מהפכה תעסוקתית וחברתית בקבוצות הקולקטיביות בראשיתן . קיילה גלעדי, שרה יצקר, טובה שופמן, גרדה, יהודית ש . וטובה גולדשטיין תיארו בדרך כלל את חייהן בתקופת הקמתם של קבוצות העבודה או של הקיבוצים . היותן צעירות חדורות להט נעורים ורובן ללא מחויבויות משפחתיות-אימהיות דרבנו אותן להגשים את מאווייהן, אם כי לא רק המצב האישי השפיע על רצונן, אלא גם החברה הקולקטיבית שהייתה בשלבי התהוות ראשוניים . בראשית התקופה החברה הייתה בעלת זהו...
אל הספר