של מי הסיפור הזה?

פרק חמישי : השפעות על תיאור העבר | 205 רחבה יותר שאפשרה למספרת לספר את סיפורה באופן חופשי . בתוצרים המוגמרים יש כאלה המספרות סיפור נקודתי כאילו נשאלו ״כיצד הצלחת להשתלב בעבודת הטרקטור״, בעוד האחרות מעלות זיכרונות באופן חופשי יותר כאילו התבקשו ״ספרי לי את זיכרונותיך לפני עלותך ארצה״ או ״מה את זוכרת מהימים הראשונים לאחר עלייתך או עם הצטרפותך לקיבוץ״ . השפעתן של המראיינות לא הייתה רק באמצעות הגדרת הנושא שעליו ביקשו לשמוע או שאלות שהן שאלו כדי להוביל את הסיפור למחוזות הרצויים להן . לא אחת היה צורך לעורר את זיכרונן של החברות ולסייע להן בתיאור על ידי שיחה אינטימית . המראיינות לא היססו לבטא אמפתיה לסיפורה של החברה . הביוגרפיה הדומה שלהן וההרמוניה ביניהן הפכה את הריאיון לשיחת רֵעות . הן נזכרו בחוויות משותפות או דומות מימים עברו שלעיתים לא היו קלות וההתרגשות הייתה רבה . המספרת והמראיינת כדברי ליליה ״מתלבטות ומבקשות דרך לבטא את הבלתי-נכון [ הקשה ] לביטוי ולאמור את אשר ייאמר על הרוב במבט-עין בלבד, בדמעה ניגרת או בתנועת- 6 יד רועדת״ . המראיינות לא ראו כל פסול בסולידריות שנרקמה ביניהן לבין המספרות ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית