5. על שמות הכלבים העבריים

143 עצם העניין ( קיפניס, 1925 ; ספורטה, 1953 ) . בדומה להכפלה כך גם השימוש בסופית ההקטנה X ון, למשל בכינוי "כלבון", מציינת כלב צעיר או קטן גוף . למשל, הכינוי "כלבון פיקח" ביחס לכלב האדמוני ( פיכמן, 1936 ) . הכינויים "כלבלב" ו"כלבון" תמיד מופיעים בצורת הזכר ותמיד קשורים ביחס חיובי של הדמויות האנושיות לדמות הכלב . הכינוי הכללי מופיע לרוב במקרים שבהם נמצא כלב שומר, דוגמת "כלבי הנאמן" ( ברגשטיין, תש"ה ) או "כלב טוב" ( איתן, 1951 . 2 . 14 ) . האנונימיות של הכלב השומר נובעת מתפקידו הלאומי החשוב ולא מזהותו הפרטית . היעדר השימוש בשם מקל על הפנמת האידיאל החלוצי ; אין מדובר בדמות מסוימת בעלת שם ומאפיינים ייחודיים, שהקורא יכול לחוש כלפיה אמפתיה, אלא בנוסח כללי של דמות נחוצה וחיונית לסדר הטוב . שימוש נוסף בכינוי כללי נעשה במקרים של מפגש בכלב עזוב או משוטט, בין אם הוא מהווה סכנה ובין אם לאו . אולם היעדר שיום אינו מצביע בהכרח על היעדר אמפתיה . במקרה של הסיפור "מעשה אכזרי" ( הלל , 1948 . 1 . 29 ) על ההתעללות עד מוות בכלבה המיניקה, מיכה - המייצג את קול המוסר - מגלה אמפתיה כלפי קורבן האלימות . השינויים...  אל הספר
רסלינג