בתוך סערת המלחמה הגורפת אספר על מקצת האירועים "הקטנים" שחוויתי : מורה אחת, אם אחת, תלמידה אחת, אירוע אחד, רגעים אחדים . אשתף בקולות ששמעתי, מראות שראיתי, מחשבות שחשבתי . "רק על עצמי לספר ידעתי . . . " שיחה עם מורה צעירה, בת 25 . זו השנה הראשונה שלה בהוראה . היא מחנכת כיתה . עוד לא הספיקה להכיר את התלמידות, והן כבר מפונות ומפוזרות בין בתי מלון שונים . בעלה מגויס . היא מפונה, מצטופפת בחדר קטן במלון עם שני ילדיה הפעוטים . היא מכינה ומעבירה שיעורים בזום וגם מתקשרת יום-יום לתלמידותיה, מפונות המתגוררות במלונות ובבתי קרובים ברחבי הארץ . דואגת לבעלה . דואגת לילדיה . דואגת לתלמידותיה . בתחילת היריון . מי מפעיל את המערכת ומאייש אותה ? מורות שמתפקדות בבית בשעה שבן זוגן מגויס ; סבתות שמארחות את המשפחות של בנותיהן וכלותיהן בשעה שהבנים והחתנים מגויסים ; ילדים שלא ראו את אבא כמה שבועות ויודעים שהוא "נלחם ומגן עלינו" ; מורות ומורים ששכלו את יקיריהם ; ילדים ונערים שהתייתמו מהוריהם ; ילדים ונערים שהמכרים שלהם נהרגו או נחטפו ; מנהלים שאין להם מורים ומורים שמתמודדים עם בעיות שאין להן תקדים ; מורות ותלמידו...
אל הספר