ודיכאון בתחילת חיי הבוגרים . ועוד קודם לכן : עם חוסר האונים של הוריי כשגורשו ממצרים לאחר מלחמת סיני, שהטביע בי פחד וחוסר אמון באנשים כירושה רגשית . הדרך הטובה ביותר לשלוט בחוסר האונים הייתה ללמוד רפואה ולעלות לישראל . הרפואה היוותה סובלימציה נפלאה לחרדה ; לרפא אחרים היוותה דרך עדינה לרפא את עצמי ולשלוט בחוסר האונים הילדי . והחיים בישראל נתנו לי תחושה שאני נמצא במקום הבטוח ביותר בעולם עבור יהודים . אין לי סיוטים, חלומות זוועה או התקפי זיכרונות קשים כמו אצל רוב הניצולים מטראומה, שהם הסימנים הקלאסיים לאבחון הפרעה פוסט טראומטית . אבל לא אחת יש לי רצון להתבודד ולהתנתק מאירועים ומאנשים, לעיתים אפילו מהקרובים אליי ביותר . זה כמעט 20 שנה אני נוסע מדי שנה לסדנת מדיטציה במנזר בודהיסטי או לימי התבודדות וכתיבה במדבר . שם אני מנסה למצוא שקט, לחזק את האיזון הפנימי שלי . אני חושב על כך שהאנושות הצליחה למגר מחלות כמו חצבת, לייצר אנטיביוטיקה וחיסונים, אפילו לעצור תוך שנה את מגיפת הקורונה, אך לא מצאה חיסון כנגד השנאה . מלחמות פורצות כל העת, והן גבו את חייהם של ילדים ומבוגרים יותר מכל וירוס או חיידק . הכ...
אל הספר