פרק רביעי פינוי פרטי: פליטים יהודים בשלוש הערים הגדולות

פ י נ ו י פ ר ט י : פ ל י ט י ם י ה ו ד י ם ב ש ל ו ש ה ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת [ 151 ] מתחתית הסולם החברתי-כלכלי של היישוב ; המעמד לא זיכה אותם ולו במבט עד שהתייצבו ובאו בתוככי "העיר הלבנה", והכריחו את תושביה "לגלות" אותם, כאילו לא ידעו על קיומם עד אותו רגע . אבל נכונה גם הטענה כי זוהי תמונה חלקית בלבד של המציאות ב- 1948 . בין הפליטים היה גם ציבור עובד שלא נסמך קודם לכן על שולחנות גופי היישוב, שתרם את חלקו במלחמה לעצמאות, וששילם בדם את כרטיס הכניסה לחברת היישוב, אם בכלל נזקק לו מלכתחילה : "הנני מנפגעי ירושלים", כתב אזרח לעיריית תל אביב ב- 15 באוקטובר 1948 , "מקצועי צורף . דירתי וחנותי נפגעו כליל על ידי הפגזים בירושלים, ובני הבכור אפרים ז"ל בן 20 נפל חלל בהיותו חייל" . עוד חמישה ילדים לו ולאשתו, כולם בגיל בית הספר . גרים בתקופה האחרונה ברחוב יפו בתל אביב, ליד בנייני הבולשת לשעבר, בבית שבנייתו נעצרה, "שם אין מים, אין דלתות, אין חלונות, אין חשמל [ . . . ] בימי גשמים יזרמו מים לתוך החדרים [ . . . ] עד עכשיו, בקיץ, גרנו שם איך שהוא . עכשיו מתחיל החורף ואי אפשר לגור שם" . 72 ב- 4 במאי דיווח מ...  אל הספר