פרק ראשון תקדימים לפינוי אזרחים במלחמת העצמאות

פ ל י ט י ם י ה ו ד י ם ב מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת [ 18 ] בפינוי חלקי, של נשים וילדים בעיקר . אלה הועברו למקומות מבטחים עד יעבור זעם . למעשה, גם האגדה ההרואית של תל חי החלה בפינוי הילדים והאמהות של קבוצות תל חי וכפר גלעדי דרומה, עוד ב- 18 בדצמבר 1919 , כחודשיים וחצי לפני הנסיגה הסופית ב- 3 במארס 1920 . 7 התביעה לעמידה אמיצה מול האויב, שנהפכה מאז תל חי מדגם חינוך תאורטי למצוות עשה, 8 לא חלה על צאצאיהם של החלוצים, ולו משום הצורך בדור המשך לפרויקט הציוני . עובדה זו, שיש שיראו בה עובדת חיים יסודית שאינה טעונה נימוק, לא היתה מקובלת על חברים בזרם האקטיביסטי של הקיבוץ המאוחד, ובייחוד לא על מנהיג התנועה יצחק טבנקין . טבנקין ראה גם בילדים צעירים פוטנציאל לכוח לוחם וחלק מהציבור הארץ-ישראלי, המחויב בגילויים של אומץ ושל כבוד . 9 פ י נ ו י אזר ח י ם ב מ א ו ר ע ו ת ילדים ונשים פונו ממוקדי סכנה גם במאורעות 1929 , בין היתר מהשכונות בית וגן ורחביה בירושלים, מעטרות ומנווה יעקב בצפון העיר, מבית אלפא ומחפצי-בה בעמק יזרעאל ומיסוד המעלה בצפון מזרח הגליל . נקודות יישוב אחרות נעזבו לחלוטין, ובהן חולדה, משמר ה...  אל הספר
עם עובד

הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב