תגואת הנגק הליארלית 167 והדתי של החרד"לות היה אמור להיות נכס גדול, וכך אכן היה בתחילה, בקרב הגדול של הציונות הדתית על מעמדה בחברה, הרי ככל שעברו השנים, ובמיוחד אחרי רצח רבין, הוא הפך מנכס לנטל . 2 . לכך ניתן להוסיף גם את שינוי הדגשים בחברה הישראלית בכלל . בשנות ה- 70 , כשתהליך ההקצנה הדתית והפוליטית של הציונות הדתית החל לצבור תאוצה, היתה החברה הישראלית ( במיוחד לפני מלחמת יום כיפור ) אידיאולוגית הרבה יותר, ומאוחדת הרבה יותר סביב האתוס הביטחוני וההתיישבותי . ממילא יכלו צעירי הציונות הדתית לחשוב שאם יתבלטו בתחומים האלה, יזכו למעמד חברתי גבוה . אבל ככל שהתקרבו ליעד, הוא הלך וחמק מהם . כי בשנות ה- 80 וה- 90 האליטה שהתקשורת הישראלית סגדה לה כבר לא היתה זו של אנשי הביטחון וההתיישבות, אלא של אנשי התרבות והיצירה . ממילא גם צעירי הציונות הדתית החלו שואפים לכבוש את מעמדם גם בתחומי האליטה החדשה . אלא שהבולטות הזאת כבר לא יכלה להתיישב עם התנכרות חרד"לית לתרבות החילונית . 3 . ישנו גם הסבר הפוך, שאינו סותר אלא משלים : שנות החממה של הציונות הדתית במסגרת דתית מובהקת, ותוך התגבשות חינוכית אינטנסיבית, ה...
אל הספר