הפרק"לות 111 ידי בוגרי "מרכז הרב", שחיפשו לילדיהם חינוך תורני יותר מזה שמצאו באותה העת בחינוך הממלכתי-דתי . אבל אחרי פטירת הרצי"ה ב- 1982 נוצרו ב"מרכז הרב" שני מחנות, שביטאו שתי תפישות חרד"ליות שונות : האחת בראשות ראש הישיבה, הרב אברהם שפירא ( 1911 - 2007 ; כיהן גם כרב ראשי לישראל בשנים 1983 - 1993 ) , והשנייה בראשות הרב צבי טאו ( נולד ב- 1937 ) , שנחשב לתלמידו הנאמן ביותר של הרצי"ה מבחינה רעיונית ורוחנית . שתי האסכולות חיו בצוותא בתוך הישיבה במשך 15 השנים הראשונות לאחר פטירת הרצי"ה, עד שהתפצלו באופן פורמלי לשתי ישיבות שונות ב- 1997 . הרב שפירא, מעצב האסכולה הראשית, זו של "מרכז הרב", גדל למעשה בעולם "היישוב הישן" החרדי, ואלמלא נישואיו לבת משפחה של הראי"ה ( פנינה, אחות חתנו של הראי"ה, הרב שלום נתן רענן ) , סביר שלא היה מגיע כלל ל"מרכז הרב" . כבן היישוב הישן, החרד"לות שטיפח ב"מרכז" היתה קרובה במידה רבה לחרדיות הקלאסית : הקפדה במצוות, וראיית לימוד התורה הקלאסי ושמירת המצוות כאבני היסוד של העולם הדתי . הוא אמנם אימץ השקפת עולם לאומית-ציונית, אבל בלאומיות שלו לא היה שום גוון משיחי . היא הית...
אל הספר