הסיפור האחרון, "אגדת הכינור האבוד": שיאו של מופע הרפאים

רוחות הרפאים של "המקום הריק" 241 באופן אינטנסיבי את מה שמקיף אותו ואת מה שיקר לו, הוא יותר ממשיך לחיות עם המתים שלו . אני לא מסוגלת לקבל את המוות, גם כשהייתי מאד צעירה לא יכולתי להבין איך מקבלים אותו כמובן מאליו" ( הדרי-רמג' ,1988 29 ) . ובריאיון המאוחר יותר עם נגב אמרה : "אני מרגישה שחיים של אנשים אחרים נכנסים לתוכי, והם יוצאים אחר כך בכתיבה . אני נותנת להם חיים, אני ממשיכה את החיים שלהם" ( נגב 2007 ) . אלא שלצד רוחות הרפאים הקונקרטיות המלוות את הספר, המקום הריק מארח גם רוחות רפאים מסוג אחר : אלו הן רוחות הרפאים הטקסטואליות של ספריה וסיפוריה הקודמים של הנדל, השבים ומופיעים בגלוי או במרומז לאורך הקובץ הצנום הזה . הנדל כבר הכירה בכך שהיא ממשיכה לכתוב את סיפוריה ואת גיבוריה בטקסטים אחרים . בריאיון לסמדר גולן מ- 1993 סיפרה : "לאורך השנים חזרו ועלו דמויות שנזכרו בסיפור אחד, והפכו לישות אחרת בסיפור אחר . ואז גם מתגלה החוט הדק שקושר את הדמויות והמאורעות שבסיפור לדברים שהיו או עדיין קיימים במציאות" ( גולן 1993 ) . בהמשך הוסיפה : "אני חושבת שסופר הוא סך-הכל של כל הדמויות שלו . זה לא שהוא נמצא ...  אל הספר