משיר הנעורים (?) אל סיפור הביכורים

52 פרק ראשון [ . . . ] ובבית הספר העממי, כשבמקום חיבורים כתבתי סיפורים קטנים, שהמורה היה אחר כך מקריא אותם בכיתה, והילדים התגרו בי על כך — ובכן, פעם כתבתי אז סיפור על איש זקן שמחפש בלילה, בחושך, את נעלי הבית שלו ולא מוצא את נעלי הבית שלו, וככה, בחושך, זקן, בודד, הוא נזכר פתאום בנעלי הבית שאמו קנתה לו כשהיה נער, ומנסה להיזכר בצבע שלהם, ובשום פנים זה לא עולה בידו, והוא מתייפח לעצמו בשקט ואומר : איפה איפה נעורי ? ונתתי אז מוטו לסיפור : "אומרים יש בעולם" וגו' וגו' ( "ביאליק של ילדותי בנשר, הצרצר והמחצבה", 1997 ) . דברים אלה מתייחסים לסיפור "הזקן ונעלי הבית", שנכלל במהדורה המחודשת של אנשים אחרים הם, ושגלגולו המוקדם, שאינו מזכיר את מוטיב נעלי הבית, פורסם כאמור בהארץ ( 1947 . 10 . 17 ) . הנדל חזרה על כך גם בריאיון עם יאיר קדר, שבו סיפרה כי כתבה את הסיפור הזה "כשעוד הייתי ילדה בנשר, בבית ספר עממי" וכי הוא עורר את לעגם של חבריה לאחר שהמורה הקריאה אותו בפני הכיתה ( קדר ,2013 חלק א ) . נוסף על כך, היא נהגה לספר כי "עוד בבית הספר התיכון כתבה רומן על החיים בחיפה בתקופת המנדט, שלא פורסם 9 במכתב לבני...  אל הספר