236 יוחנן פלסנר אמסלם בהדחת יו"ר דירקטוריון דואר ישראל ( הדחה שנפסלה בבג"ץ ) ובהדחת מנכ"ל רכבת ישראל ( שהתפטר לבסוף בעצמו ) , והסירוב של השר למנות דירקטורים ויושבי ראש דירקטוריונים רבים, סירוב שיצר מחסור חמור בדירקטורים בחברות רבות . 1 בית המשפט נזהר אומנם לאורך השנים מפסילת החלטות מינהליות על בסיס עילה של חוסר סבירות קיצוני, ואף אישר לעיתים מינוי של שרים שהורשעו בעבר בפלילים . ייתכן שלולא המשיכה העילה להתקיים היינו רואים גל גדול ומשמעותי יותר של מינויים בלתי ראויים של מקורבים לתפקידי מפתח . לנוכח פסיקת בג"ץ חשוב פי כמה וכמה להקפיד על טוהר הליכי הבחירה ועל המקצועיות והאובייקטיביות של בעלי התפקידים הנבחרים, שילוהקו לפי כישוריהם ולא לפי מידת קרבתם לדרג הנבחר . מגמה שנייה שבלטה בהתנהלות הדרג הנבחר היא החלשת מעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ובוועדות הכנסת . כזכור, "חוק היועמ"שים", שנמנה עם מהלכי ה"רפורמה" שהובילו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן, נועד להפוך את משרות היועצים המשפטיים למשרות אמון שלא ייבחרו עוד במכרזים, כנהוג כיום . אף שהחוק לא קודם, היועצים...
אל הספר