פרק 4. המחאה במסורת היהודית

46 מחקר מדיניות 198 | חופש המחאה וחופש ההפגנה — עתיד דמוקרטי לשריד מנדטורי ? דוגמה מוצלחת אחרת מביא יוסף בן מתתיהו, המתאר מחאה יהודית בלתי מתפשרת מול ביתו של נציב רומי פונטיוס פילאטוס נגד החלטתו להכניס לירושלים דגלים עם דיוקן הקיסר, בניגוד לנוהג שהשתרש בירושלים : "היהודים שחשו לקיסריה התחננו בפניו להסיר את הנסים מירושלים ולהוקיר את חוקי אבותיהם . וכשפילטוס סירב — הם השתטחו על הארץ סביב ביתו, ונשארו בלי תנועה במצב זה משך חמשה ימים, ולילות כמספר הזה" . פילאטוס ביקש לדכא את ההפגנה בעזרת כוחות מזוינים שלופי חרבות, אך בתגובה "השתטחו [ המפגינים ] כאיש אחד על הקרקע, והושיטו צוואריהם, והכריזו כי נוח להם למות ובלבד שלא יעברו על דתם" . הנכונות לחירוף נפש מצד ההפגנה היהודית הותירה על הנציב הרומי רושם עז, עד כדי כך ש"נתן הוראות להסיר מיד את הנסים מירושלים" . 130 ערך המחאה איננו מתמצה בפעולה מול שלטון זר, ואיננו נתון רק לנביאים ואנשי מעלה . 131 כך, התלמוד במסכת שבועות ובמסכת סנהדרין שואל באילו נסיבות יש לציבור אחריות קולקטיבית על חטאיהם של יחידים, ומשיב : "מדובר שיש אפשרות בידם למחות ולא מיחו" . 13...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר