פרק ד על הדמוקרטיה

ז ‘ אן - ז ‘ אק רוסו 112 למעשה דומני שאני יכול לקבוע כעיקרון שכאשר תפקידי הממשל מתחלקים בין גופים אחדים , הקטנים יותר רוכשים להם במוקדם או במאוחר סמכות רבה יותר — ולו רק על שום הקלות הרבה יותר שיש להם בניהול העניינים , הגורמת באופן טבעי להגברת סמכותם . מלבד זאת , כמה רבים הדברים הקשים שצריך לזמן יחד לצורך הממשל הזה ! ראשית , מדינה קטנה מאוד שבה קל לכנס את העם ושבה כל אזרח יכול להכיר את כל האחרים ; שנית , פשטות רבה במידותיהם של הבריות המונעת ריבוי של מחלוקות טורדניות ; מידה רבה של שוויון במעמד ובעושר , שבלעדיו לא יתקיים לאורך זמן השוויון בזכויות ובסמכות ; ולבסוף , מיעוט מותרות או היעדרם הגמור , שכן או שהמותרות הם פרי עושר המצוי במדינה , או שהם עושים את העושר להכרחי , ] ובכך [ משחיתים הן את העשיר והן את העני — את העשיר על שום שהוא מחזיק בעושר , ואת העני על שום שהוא חומד אותו ; הם מוכרים את המדינה בידי הנִרפּוּת ויוהרת – השווא ; הם גוזלים מן המדינה את כל אזרחיה כדי לשעבדם 202 אלה לאלה , ואת כולם — לדעת הקהל . הרי לכם מדוע קבע מחבר ידוע את המידה הטובה כעקרון 203 שכן כל התנאים הנזכרים לא יוכל...  אל הספר
רסלינג