פרק שלישי: טינה, או האֵרוס החבוי של הפופוליזם הלאומני

83 פרק שלישי | טינה, או האֵרוס החבוי של הפופוליזם הלאומני יכולים לראות את עצמם ואת האחרים רק במונחים של המהות שיוחסה להם וכך להנציח את ההבחנה הבינרית . מן הדברים האלה נובעת הטענה שהשימוש בטינה בפוליטיקה אין מטרתו לבנות גשרים בין קבוצות מתחרות למען המאבק לצדק . כאשר מרטין לותר קינג הוקיע את פגעי העבדות ודרש שוויון זכויות, הוא דרש את אותן הזכויות גם עבור לבנים והציג עקרונות מכילים, וכך הפך למעשה את המאבק למען שוויון זכויות לעניינו של כל מי שזכויות האדם חשובות לו . לא כך במקרה של הפוליטיקה המזרחית של ש"ס : זו מכוּונת רק ליהודים, ורק למי שהם ממוצא מזרחי ( יש לשים לב שהסירוב העקשני של האליטות האשכנזיות דאז להכיר בעוולות שנעשו בעבר חיזק את המגמה הזאת ) . ש"ס ייצגה את המזרחים המקופחים, ולכן אופייה הימני והריאקציוני לא התגלה מייד . יתר על כן, פעילים של הקשת המזרחית, תנועה שמאלנית רב-תרבותית, תמכו בש"ס משום שבעבורם היא ייצגה את המקופחים ואפשרה להם להשיב לעצמם את הגאווה במורשתם התרבותית . כמו במדינות רבות בעולם, גם השמאל הרב-תרבותי בישראל לא הדגיש את החובה להיאבק למען שוויון מתוך עמדה אוניברסליס...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד