64 | החינוך הקיבוצי בגיל הרך עוזבת את הקיבוץ, כי בעלה אמר שהוא לא מוכן שהיא תמשיך לעבוד קשה כל כך, אנחנו, כל הילדים, הלכנו מול הצריף שלהם ועשינו הפגנה נגד העזיבה שלה . כעסנו עליו נורא, כי ידענו שזה הוא . היא הייתה אישה מיוחדת במינה . אבל איך הגעתי לגיל הרך ? בשנות הנעורים עבדתי בחקלאות . כשהגעתי לגיל 17 והייתי בי"ב, נכנסתי למין חרדה שאני בעצם לא יודעת איך מטפלים בתינוקות, כי לא הייתה לי אימא ולא ראיתי איך מטפלים בהם, גם לא באחי הצעיר . כנראה המטפלות טיפלו בו . ביקשתי אז להפסיק לעבוד בגינות הנוי ושייתנו לי לעבוד בבית התינוקות, ולהפתעתי הרבה לא רק נתנו לי, אלא גם השאירו אותי לבד כל שעות הצוהריים . היו פעמים שהקאתי כשהחלפתי להם חיתול . זה פשוט היה נורא . אבל אמרתי לעצמי : את חייבת, את חייבת, כי איך תגדלי ילדים אחר כך ? זה היה המפגש הראשון שלי עם הגיל הרך, והוא לא היה מלבב במיוחד . בשבוע שהשתחררתי בו מהצבא, פרצה מלחמת ששת הימים . הגננת בקיבוצי, שהייתה ניצולת שואה, לא הייתה מסוגלת לעבור את חוויית המלחמה פעם נוספת, והקיבוץ ביקש ממני לקבל את האחריות על הגן . עשיתי זאת, והדבר המדהים הוא שפשוט ...
אל הספר