חלק א: הבשורה על פי קין - המוות בסיפורי בראשית

200 רן רון ואורית רוזנבליט את משמעות המוות ומתחילה לחלחל ההכרה שהאדם, שלא כמו אלוהים, הוא בן תמותה . המחשבה על אפשרות מותו של האדם מניעה את אלוהים : "לא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְֵּנֶגְדּו" ( שם, י"ח ) . אלוהים מחליט ליצור את הזוג, שהוא "בניין עדי עד" . כלומר, אפשרות הקיום של האדם לעד נוצרת רק אחרי שאלוהים נתקל באפשרות המוות של בנו . במובן מסוים, מותו של האדם הוא גם מותו של האלוהים, כפי שבריאתו של האדם היא בריאתו של אלוהים . לתפיסתנו, האדם נזקק לאלוהים נצחי, כהתמודדות עם ההכרה בכך שהוא עצמו בן תמותה . ניתן לראות כאן שתודעת המוות מעוררת יצירה, ויצירת חיים מולידה את ההכרה במוות . האישה היא זו שנושאת את תודעת המוות, כיוון שהיא קרובה יותר ליצירת החיים . היא מזכירה לנחש את האיום של האל : "וַתּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נאכֵל וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלהִים לא תאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן " ( בראשית ג', ב'-ג' ) . אך הנחש ערמומי : "וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לא מוֹת תְּמֻתוּן" ( שם, ד' ) . לאכיל...  אל הספר