5 כשכאב הופך לביטוי של אהבה

121 כשכאב הופך לאהבה שגרמה לעצמה פון אויה ביקשה לבטא מידה דומה של אהבה לאל . מכאן, בשעה שגרמה לעצמה כאב ובעודה במצב של כאב היא היתה נתונה במצב קוגניטיבי מסוים : אהבה . בהתבסס על הנחת החדירות הקוגניטיבית שהציגה יעקובסון, למצבים קוגניטיביים, כגון אמונות, תשוקות, ציפיות ורגשות, יש השפעה ישירה על חוויותיו האפיסטמיות של העצמי . מאפייני מצב קוגניטיבי מסוים שבו נתון העצמי מתערבים ומשפיעים על האופן שבו ההכרה מעניקה משמעות לרשמים שיתקבלו בה באשר לתכונותיה של תופעה מסוימת, בהן גם תופעת הכאב . הנחה זו מחזקת את הטיעון באשר למהותו הפרטית והסובייקטיבית של מצב הכאב . מהות זו היא-היא שיוצרת שינוי או הרס ביכולת להתאמה בין תוכן חושי לבין תוכן אפיסטמי, כך בהתבסס על האינטגרציה שהוצגה בפרק הקודם . אם כן, הרס תכונתה המהותית האמורה של ההכרה והמצב הקוגניטיבי שבו היתה נתונה פון אויה השפיעו על האופן שבו הכרתה קישרה את הרשמים שהתקבלו בה, בזמן שהיתה במצב של כאב . המצב הקוגניטיבי שבו היתה נתונה פון אויה - רגש האהבה הכביר לאל שהצטבר בה ואמונתה שהלב מסמל אהבה לאל - השפיע על התכונות שהכרתה העניקה לתופעת הכאב ועל האופ...  אל הספר