34 רוני נאור-חפרי הקרדינל ומורה הכנסייה פטרוס דמיאנוס, שחי בין השנים 1007 ל- ,1073 נמנה גם הוא עם מי שגרמו לעצמם כאב ונזק גופני חמור . הוא כתב על החשיבות של הכאת הגוף החשוף לפני האל . דמיאנוס הסביר שבגרימת כאב לעצמו הוא הורס את עצמיותו ומבטא את רצונה של נפשו, הנלהבת באהבתה לאל ( ; 38 : 2020 Muessig Constable 1982 : 20 ) . דמיאנוס ותלמידו לוריקטוס חיו באותו מנזר באבֵלאנה שבאיטליה, ובין מגוריהם הפרידה כנסייה . הראשון תיעד את חייו של השני כאיש קדוש שחייו מהווים דוגמה ומופת, משום שהטיף ללא מילים, אלא במעשים . הוא נהג לאחוז שוט בכל אחת משתי ידיו ולהכות את עצמו כדי להשיג הרס עצמי ( Fichtenau 118 : 1998 ) . לוריקטוס תואר כמי שעד מותו בשנת 1060 הקריב את עצמו גם למען חטאיהם של אחרים . הוא פיתח שיטה מתמטית לאימון רוחני ולהלקאה עצמית, שהובילה אותי לניסוח ההשערה בדבר יחס ההלימה . לשיטתו, קריאה של עשרה פרקי תהלים ואלף הצלפות הן ביטוי לארבעה חודשים של כפרה, 30 פרקים ו- 3,000 הצלפות הם ביטוי לשנה של כפרה, וקריאה של כל ספר תהילים, על 150 הפרקים שבו בנוסף ל- 15 אלף הצלפות הן ביטוי לחמש שנות כפרה ( 15 :...
אל הספר