מוסטפא כבהא 194 רבים מההוגים שפעלו בימי עבד אל‑‑חמיד השני בגולה ביקשו לקדם אלטרנטיבה משלהם לאידיאולוגיה של העות'מאניות, אשר הציעה לאחד בין אנשים מדתות שונות תחת כנפי האימפריה . הייתה זו, למעשה, מגמה של הבניית זהות פוליטית חילונית המגשרת בין אנשים תוך הבעת נאמנות למדינה העות'מאנית ולבית עות'מאן השליט בה במסגרת מלוכה‑‑חוקתית . 3 הגישות להלן מתכתבות עם רעיון העות'מניות הן במעגל הזהות הכללי והן במעגל 4 על פי הגורמים הללו אפשר לחלק את הכותבים הזהות המקומי הפלסטיני . שהתייחסו לנושא הנידון לארבע קבוצות עיקריות : רפורמיסטים אסלאמיים ; לאומיים לוקאליים ( וַטַנִיִּוּן ) בעלי אוריינטציה דתית אסלאמית ; לאומיים 5 לוקאליים בעלי אוריינטציה חילונית ; לאומיים ( קַוְמִיִּוּן ) פאן‑‑ערביים . ראוי לציין, במאמר מוסגר, כי יהודים אחדים היו שותפים לשיח זה . הגם שמאמר זה מוקדש ליחסם של מנסחי הלאומיות הערבית, הוגים והוגות יהודים - בעיקר ממוצא ספרדי - כגון אסחאק שאמי, ד"ר שמעון מויאל ( 1866 ‑ 1915 ) ואשתו אסתר מויאל ( 1873 ‑ 1948 ) , השתתפו ברב‑‑השיח האינטלקטואלי סביב תנועת הנהדה . 6 כתיבתם ביטאה את המתח שבין מע...
אל הספר