ואא'ל אבו‑עקסה 162 ולהחליף יסודות המכילים רעיונות פילוסופיים בעלי זיקה לנאורות, ואיתם העקרונות המשפטיים שמתבססים עליהם, הפך לחלק מהשגרה . הזליגה של הדת מהמרחב האינדיבידואלי למרחב הציבורי, החברתי והפוליטי הפכה בתחילת המאה ה‑‑ 21 לתכונה משותפת לכל המשטרים של המזרח התיכון שבהם לדת המונותאיסטית בכלל ולאסלאם בפרט יש מעמד ציבורי וחוקתי ייחודי . נסיגת החילוניות או התגברות ההדתה התרחשה בכמה מרחבים, כולל בחיי הפרט, בסמלי הזהות הקולקטיבית, בכינון חוקות חדשות בעלות מטען דתי מודגש במיוחד ביחס לאלו שקדמו להן, בפוליטיקה הלאומית והבינלאומית ובתפיסתם של קונפליקטים, ובכלל זה הקונפליקט הישראלי‑‑ערבי . לתהליך זה הייתה השפעה מכרעת על קבוצות בעלות מעמד חברתי רגיש, כגון מיעוטים דתיים ונשים . בכל המקרים לפוליטיקה הדתית הייתה השפעה משתנה גם 2 היום כבר על שחקנים פוליטיים שנמנו עם הכוחות הליברליים והשמאליים . בטוח לטעון שהתזה שהייתה שגורה אצל מדעני חברה במאה ה‑‑ 19 ובמחצית הראשונה של המאה ה‑‑ ,20 אשר גרסה שהתפשטות המודרניזציה תביא לצמצום תפקיד הדת בחיי האינדיבידואל, כלומר הפרטתה, התבררה כשגויה . 3 במזרח התיכון ...
אל הספר