רלי שכטר 84 החוקה והמונרכיה החוקתית שהיא יצרה נתפסו בעבר כניסיון למודרניזציה של המערכת הפוליטית במצרים באמצעות "מערביזציה" שלה . כותבים רבים ציינו את מקורותיה האירופיים של החוקה, שהתבססה על חוקות אחרות ובעיקר על החוקה הבלגית . על פי גישה זו, המונרכיה החוקתית נידונה להיכשל, עם כישלונם של תהליכי התמערבות במצרים . גישה ביקורתית יותר ראתה בניסיון זה מהלך שנועד לכפות מערכת פוליטית ותרבות אירופית על מצרים . עבד אל‑‑סלאם אל‑‑מַעְ'רַאוִי גרס שהחוקה הייתה למעשה שתל תרבותי אירופי, 2 שדרש מהמצרים לוותר על זהותם ועל מסורתם הערבית‑‑אסלאמית . דיוני ועדת החוקה חושפים רובד מורכב יותר של התהליך הגלובלי - השימוש המצרי, המקומי, בחוקות אירופיות שונות, במטרה למקסם אינטרסים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים . כפי שיתברר בפרק, המחוקקים שישבו בוועדת החוקה היו מודעים לחלוטין למקורותיה האירופיים . במקרים מסוימים המשתתפים אף ביקרו את האופי האירופי של החוקה, זיהו בו חסרונות ושאפו לשמר מאפיינים של החברה המצרית תוך שינויים בסעיפים מיובאים . יחד עם זאת, זה לא הפריע להם לנסות ולגבש דרך סעיפי החוקה המיובאים את עצמאותה וריב...
אל הספר