יקומים מקבילים 392 ההתגלות שאפף אז את השכונה . כמו תמיד, קצת קינאתי באלה שמוצאים להם נתיב סלול לצעוד בו על פי הוראות מפורטות, אפופים באהבת השם ושלוחיו . אבל ידעתי שלעולם לא אוכל להצטרף, אף פעם לא ידעתי ללכת בתלם . הכתיבה על אור הגנוז היא אתגר כפול עבורי . זו קהילה חרדית, ואני בקושי מכירה את העולם החרדי . אם לא די בכך, היא יקום מקביל גם בעיני החברה החרדית : יקום של בעלי תשובה מקובלים ובעלי שאיפות שיתופיות . זה כמו ללמוד רוסית בעזרת מילון יפני – רוסי . אבל אני בכל זאת שמחה לצאת למסע הזה בן 40 דקות נסיעה כמו לקראת גיחה אינטרגלקטית קטנה בבוקר נאה של שבָט . אני משאירה הודעה במסרון לרחל חיה מאור הגנוז, שפעם קראו לה שירלי, חברה לשעבר מלוטם . היא ודאי זוכרת אותי וללא ספק תעזור לי ליצור קשר עם עוד נשים מהיישוב . היא לא מגיבה להודעה שלי ואני כבר מתחילה לחשוב שאולי איננה מעוניינת לשתף פעולה, או שההודעה הרגיזה אותה חלילה, עד שמסבירים לי שבטלפונים כשרים של חרדים אין לפעמים אפילו אפשרות להשאיר הודעות, אז אני מתקשרת . רחל חיה לבבית ומפרגנת כפי שהיתה תמיד . היא נותנת לי מספרי טלפון בשמחה . הכול בסדר ....
אל הספר