פרק רביעי : מנזרים ומסיבות 305 * למחרת מתקיים שוק האיכרים החודשי שלנו, ה"שוּקוּק" . בדרך למדשאה אני עוצרת כדי להתבונן ממרחק על ההתרחשות הזאת המכונה "קהילה" . דמויות גדולות ואיטיות וביניהן חגות דמויות קטנות ומהירות . הגרלנדות מפיצות אור של קרקס . דוכני מזון, בגדים, קוסמטיקה טבעית ומלאכות . פינת הקחתן היא מחצלת שעליה ערימות ענק של טקסטיל עודף שפונה מהבתים וכולם נוברים בהן . כאן זה ממש לא מנזר . יש מוזיקת רקע קצת רמה מדי, קצת מסכים, יש הסחות דעת ודיבור נחוץ או מיותר, יש בזבזנות, דרך רוחנית מפוצלת ומהבהבת, ילודה אובססיבית וטביעת רגל אקולוגית כבדה, אבל איזה כיף לי פה . אני מתקרבת . מחבקת את ניר שחזר אחרי שנה בחו"ל . באתי ממרחקי אין – חקר, אני צפודה מכל מיני נזירויות, והנה ההיא וההוא וגם היא . צריך להתיישב ולא לזוז זמן – מה כדי להימנע מהצפה . אחרי כמה תרגילי נשימה אני מצטרפת לשולחן עליז . שגית באה וצובטת אותי קצת ואז מצביעה עלי ומכריזה : "הנה שכנה שלי . היא שלי ! " "נראה לך ? ! " אומר גילי, "היא הרבה יותר שלי משלך . איתך מה היא עושה ? מקסימום אוכלת ארוחת ערב וזהו . אצלנו את בכלל לא יודעת מה ...
אל הספר