יקומים מקבילים 188 השתול באדמת ארצות הברית . היתה זו שעת צהריים . מארחָי לקחוני היישר לחדר האכילה, שם פגשתי בכל חברי הקומונה מסבים לשולחנות וממתינים לבואי . לאחר שתפסתי את מקומי פצחו כולם בשיר ישראלי, מחווה שהפתיעה אותי ועוררה בי התרגשות [ . . . ] התחלתי להרגיש, כי יחסים מיוחדים הולכים ונקשרים ביני - חבר קיבוץ ישראלי, לבינם - אנשי קומונה נוצרית פציפיסטית, שעד ביקור זה לא היכרתים אלא מקריאה בלבד" . "להערכתי", כותב עובד, "אחד המקורות של אובדן האמונה ביכולתן של קהילות שיתופיות להתקיים ולשרוד הוא בהיעדר מידע על חיפושי דרך לחיי שיתוף המתרחשים כיום בעולם" . קהילות מיוחדות אינן תופעה נכחדת, הוא חוזר ומדגיש, להיפך, מספרן בעולם נמצא בעלייה . אף שהיה עד להתפוררות ערכי התנועה הקיבוצית מחמל נפשו, הוא אינו מתייאש, ועוד רגע בן 90 , הוא ממשיך להתעדכן : "אני סוציאליסט," אמר לי, "התנגדתי בזמנו להפרטה, הצטערתי כשסגרו את חדר האוכל . אבל הבנתי שהסוציאליזם דועך בכל העולם . היום התרככתי, אני רואה שהיישוב גדל והבנים חוזרים, אבל יש סכנה של התבוללות, של איבוד הייחוד, הפיכה לסתם שכונה . אם קהילה היא מאוד קיצוני...
אל הספר