פרק ראשון: קיבוצים עירוניים

29 הם התיישבו בערים כשעדיין אפשר היה לקבל מהמדינה איזו היאחזות נטושה או פיסת קרקע כפרית בתולית, שקטה ויפה, אבל הם בחרו לחיות בשולי עיירות מוזנחות או בשכונות מצוקה . הם רצו להשתלב ולא להתבדל . בתקופה של שיא המתח בין הקיבוצניקים לתושבי עיירות הפיתוח הם רצו להיות קיבוץ שהוא ההיפך מקיבוץ . ב - 1979 הוקם הקיבוץ העירוני הדתי – חילוני הראשון שנקרא "ראשית" . ב - 1991 הוא התפצל והוליד את קיבוץ "בית ישראל", שניהם בירושלים . קיבוץ "תמוז" בבית שמש ו"מגוון" בשדרות הוקמו ב - 1987 . בכל הקיבוצים העירוניים האלה הכלכלה שיתופית במידה זו או אחרת . לפעמים הקיבוץ מחולק לקבוצות השונות זו מזו במידת השיתוף הכלכלי, ובנוסף להן ישנם "חברי לוויין" המתגוררים בסמיכות לקיבוץ, מקורבים אליו ומעורבים בחיי הקהילה . כך או כך, הממדים הקטנים, השותפות הערכית וההיכרות האינטימית משמרים על פי רוב זהות קהילתית משפחתית ויציבה . הקיבוצים העירוניים הוותיקים הקימו עמותות שפועלות בערי מגוריהם בתחומי חברה וחינוך רבים ומגוונים . העמותות על עובדיהן כבר גדלו הרבה מעבר לממדי הקיבוצים, ובאמצעותן הרחיבו הקיבוצים את השפעתם מבלי לאבד את האינ...  אל הספר
הוצאת בבל בע"מ