29 הם התיישבו בערים כשעדיין אפשר היה לקבל מהמדינה איזו היאחזות נטושה או פיסת קרקע כפרית בתולית, שקטה ויפה, אבל הם בחרו לחיות בשולי עיירות מוזנחות או בשכונות מצוקה . הם רצו להשתלב ולא להתבדל . בתקופה של שיא המתח בין הקיבוצניקים לתושבי עיירות הפיתוח הם רצו להיות קיבוץ שהוא ההיפך מקיבוץ . ב - 1979 הוקם הקיבוץ העירוני הדתי – חילוני הראשון שנקרא "ראשית" . ב - 1991 הוא התפצל והוליד את קיבוץ "בית ישראל", שניהם בירושלים . קיבוץ "תמוז" בבית שמש ו"מגוון" בשדרות הוקמו ב - 1987 . בכל הקיבוצים העירוניים האלה הכלכלה שיתופית במידה זו או אחרת . לפעמים הקיבוץ מחולק לקבוצות השונות זו מזו במידת השיתוף הכלכלי, ובנוסף להן ישנם "חברי לוויין" המתגוררים בסמיכות לקיבוץ, מקורבים אליו ומעורבים בחיי הקהילה . כך או כך, הממדים הקטנים, השותפות הערכית וההיכרות האינטימית משמרים על פי רוב זהות קהילתית משפחתית ויציבה . הקיבוצים העירוניים הוותיקים הקימו עמותות שפועלות בערי מגוריהם בתחומי חברה וחינוך רבים ומגוונים . העמותות על עובדיהן כבר גדלו הרבה מעבר לממדי הקיבוצים, ובאמצעותן הרחיבו הקיבוצים את השפעתם מבלי לאבד את האינ...
אל הספר