פרק עשרים וחמישה: תקומתו של העם (ל "ו, לב-לח; ל "ז, א)

237 | ( א, ז"ל ; לח�לב , ו"ל ) תקומתו של הע� ‚Ô Ú„Ô ש ארצו – וה יא , הנביא מוסי & קומה נ וספת ל שינוי במעמדו של ה ע� נראה כי ג� לש � כ * יחזקאל בחר בביטוי . תפרח ותוציא עצי� ו תורֵO ג� ' – באמצע ותו הא ר� מתוארת כמניבת תורֵO יותר מכל אר� אחרת א * ' ; ג�' ג� עד� מוכר לנו כמקו� א וטופי כבר מבראשית ב . ' עד� ביטוי זה מופיע ב עיקר בנבוא ו ת , באופ� מפתיע מעט, ביחזקאל בנבואה לצור הביטוי מופיע בתיאור מקומו . רי� יחזקאל לצור ולמצ ובנב ואת יחזקאל ; ( יג , ח"כ " ) היית אל הי� ג� בעד� : "של מל * צור , א" בפרק ל . בוורייציות ש ונות , למצרי� הבי טוי מופיע מספר פ עמי� ‚Ô ב ע�כל . . . סעפתיואלדמו לא ברושי� ‡Ï‰ÈÌ ‚Ô ב : "ט נאמר �ח ‚Ô באשרÚ„ÔÚˆÈ ל כ ויקנאהו . . . ביפיואליודמה לא ‡Ï‰ÈÌ מתאר הנביא את גורלו ( יח , טז ' פ ס ) ואילו בהמש * הפרק ; " ‰‡Ï‰ÈÌ : שהוא ו עצי ג � העד� שלו ירדו שאולה , של פר עה מל * מצרי� דמית מיאל . . . לבנו�וטוב מבחרÚ„ÔÚ ˆÈ כלתחתית באר� וינחמו " " . תחת ית אר�אלÚ„ÔÚ ˆÈ את והורד תÚ„ ÔÚˆÈ ב ו בגדלב כבוד ככה , בצורה עקיפה . ביא משלי� את המסר הנב ואי בנו שא זה ה נ , עתה אלא תיאור , מ...  אל הספר