להט"בופוביה ליברלית בקיבוצים בישראל 2020

340  יעל בר צדק וגילי הרטל כביסקסואלים או כטרנסג'נדרים ( 1972 Weinberg, ) . הומופוביה מתבטאת באמצעים כמו רטוריקה, אידיאולוגיות, ייצוגים, סטיגמות וחוקים ( M’Baye, 2013 ) . הומופוביה קולקטיבית, בפרט, מסמלת רגשות הומופוביים המשותפים לקבוצה או לקהילה ( 2019 Bertlot & Massé, ) . צורה אחת של הומופוביה קולקטיבית היא הומופוביה חברתית התורמת לדיכוי ההומוסקסואליות שכן היא מדירה יחידים שזהותם ושהפרקטיקות המיניות שלהם אינן הטרונורמטיביות ( 2005 , . Lingiardi et al ) . בהתייחסותנו להומופוביה בפרק זה נשתמש במונח הרחב להט"בופוביה . סיפוריהן של נשים לסביות וביסקסואליות ( להלן : לסביסיות ) המתגוררות בקיבוצים מציירים את הקיבוץ כמרחב רב משמעי, שבו מתקיימת להט"בופוביה המוגדרת על ידי שיח ליברלי . בניגוד לדימוי של להט"בופוביה כמובנית על ידי אקטים של אלימות כלפי הקהילה הגאה, הרי שלהט"בופוביה קיבוצית אינה נחווית ככזו שמקורה בשנאה וברצון לפגוע . עם זאת, להט"בופוביה ליברלית גם היא, בדומה ללהט"בופוביה שביטוייה יכולים להיות מגוונים, מבטאת שמרנות ובורות כלפי סובייקטים שמיניותם אינה הטרונורמטיבית . כפי שעולה מדבריה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה