הקיבוצניק הגאה ראשון: יציאתו של קוקא מהארון וניהול סגנון חיים הומואי בקיבוץ של סוף שנות השישים

150  יובל יונאי אומר מילה על מיניותו ) , שהוא לא היה יכול לחיות "חיים כפולים", כלומר להתחתן עם אישה כמצוות הנורמות החברתיות, כפי שגברים רבים בקיבוץ שנמשכו לגברים עשו במשך עשרות שנים, ואולי נוהגים כך גם כיום . גם גיבור הפרק הזה, יצחק ( קוקא ) קדן ( 1915 - 1983 ) , התחתן, ולא רק פעם אחת אלא פעמיים, אבל לאחר שהוא ואשתו השנייה התגרשו, הוא ניהל אורח חיים הומואי גלוי בקיבוץ . מסתבר שגם בחיי הקיבוץ בעידן שבו האידיאולוגיה הקולקטיביסטית עדיין בעיצומה בסוף שנות השישים חבר קיבוץ יכול היה להזמין שותפים מיניים מזדמנים למיטתו בקיבוץ ועד מותו לנהל אורח חיים הומואי גלוי . הפרק מבוסס על ריאיון עומק ארוך עם דיטה מידן, הבת הראשונה שנולדה לקוקא מנישואיו השניים לרֶנֶה קדן-פופקין . דיטה אינה רואה טעם רב בנבירה בהיסטוריה, אלא אם אפשר ללמוד ממנה לקחים חשובים לחיים נכונים בהווה . אני מאמין שכך המקרה ; שהסיפור של הוריה ושלה הוא דוגמה ומופת לנאמנות האדם לעצמו וליכולתו לחיות לפי מהותו גם כאשר הדבר כרוך בסטייה בולטת מאורח החיים הקיבוצי שנכפה על חברות וחברים כה רבים, לא רק בהקשר של מיניות . יחד עם המקרה של גיורא מנ...  אל הספר