מעורבים וזרים — זקנים מופלגים בקיבוץ שיתופי-משתנה | 203 4 סיפורו של ארי הוא סיפור של אדם המוגדר לפי גילו הכרונולוגי 85 זקן מופלג, ואשר מנהל אורח חיים פעיל, המאפיין לרוב זקנים צעירים ממנו . הוא ממשיך לעבוד חלקית במפעל, מתנדב בקיבוץ, ועוסק בפעילות פנאי . ארי חש תחושת שורשיות אל הנוף הפיזי, אל האדמה ש"כבשו" הוא וחבריו בעבודה קשה, אל העצים ששתלו, אל הבתים שעוד נשארו ואל השבילים שיכולים לספר את סיפורם . ואולם, לצד תחושת המעורבות והשייכות של ארי למקום עולה גם תחושת זרות לנוף האנושי המשתנה ולדרך שֶבה צועד הקיבוץ כיום . מאמר זה מתמקד באופן שֶבו זקנים מופלגים, חברי קיבוץ שיתופי, המשתנה בהדרגה לפחות שיתופי, מציגים וחווים את הכלתם, את הדרתם מתחומי תעסוקה ופעילויות חברתיות שונות ואת תחושות השייכות או הזרות לביתם בקיבוץ . הזקנים המופלגים נכללים בשכבה הדמוגרפית, המתרבה בשנים האחרונות בקצב המהיר 5 ביותר בעולם כולו, בישראל באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסייה הקיבוצית בפרט . לעומתם, הזקנים המופלגים חיים בקיבוץ בתנאי הכלה ייחודיים יוצאי דופן בחברה המערבית, המאפשרים להם להשתתף השתתפות פעילה בתחומי החיים השונים...
אל הספר