שיח לא־לוחמים — הכלת קבוצת שוליים בקיבוץ?

שיח לא-לוחמים — הכלת קבוצת שוליים בקיבוץ ? | 131 היא הלחימה, ולכן בטרם גיוס כל הצעירים הם לוחמים בכוח, גם אם אחרי הגיוס הם לא יהיו ביחידות לוחמות . עוד רובד בכינוי זה הוא מעין אנטיתזה ל"לוחמים" שקולם משתקף בספר "שיח לוחמים", שערך אברהם שפירא בשנת ,1968 הופץ באלפי עותקים בתנועה הקיבוצית, והיה תשתית לשיח על מוסריות הלחימה . אסופת השיחות עם בני קיבוץ ששירתו כלוחמים וכקצינים במלחמת ששת הימים הייתה לטקסט, שנחשב מעצב תודעה בדורו ובדורות הבאים . זו הייתה תודעה, שהושתתה על מושגים, כגון גאווה, ניצחון היסטורי, שמחה, שכרון חושים, התרגשות, זלזול באויב, שחצנות, פולחן, מסחור הניצחון, צדק, כיבוש, שכול, אובדן ומפנה היסטורי ( גן, 2008 ) . עוצמת הדברים וההד הציבורי שנוצר מדגישים בהנגדה את מקומם של הלא-לוחמים בקיבוצים, שחיו ועדיין חיים בתוך קהילה, שֶבה הנרטיב של הגיוס הקרבי או השירות המשמעותי רווי בערך עמוק ובכובד היסטורי ותרבותי . תוכני השיחות המתועדות ב"שיח לוחמים" מעידים שמי שלא היה חלק ממעגלי השיח הללו, נתקל בקושי אמיתי להיות חלק מהחברה שֶבה הייתה חוויית המלחמה מדורת השבט המאחדת . ההשתייכות התאפיינה ...  אל הספר