פרק ראשון: המלחמה

כולם וכל דבר . לא פחדתי מהאנשים שהתפללו לידי כמו שפחדתי ממנו . יכול להיות שהאנשים לא יראו את העשן, אבל אלוהים בוודאי יראה אותו . ומה אז ? חלפו שנים רבות . באחד הימים הגדיר אותי בעלי ברונק כדוברת אמת עד כדי טיפשות . אבל איך הוא היה יכול להבין עד כמה נורא העשן היוצא מהאף ? נסיכת התירס | מירה קרום לדובסקי 38 בחצר אוגוסט 1944 . הצבא האדום התקרב לפוז'ניקי . בלילות שמענו קולות ירי של תותחים . לפעמים הופיעו בשמיים שובלים אדומים של קטיושות . כשראינו אותם היינו עוזבות את הבית מלאות פחד מקולות השריקה והפיצוצים . באחד הימים הגיע קצין גרמני לביתה של גברת אנתונינה . הוא נכנס הביתה, התבונן סביבו ושאל מה נמצא מעבר לדלתו של החדר היחיד בבית, דלת שהייתה נעולה במנעול גדול . הדלת הזאת עוררה את סקרנותי מיום בואנו, אבל לא העזתי לשאול דבר . גברת אנתונינה ענתה, ואימי הסבירה בגרמנית : "זה החדר שבו ישנו בני הזוג דז'לושינסקי בעבר, אבל לאחר מות בעלה סגרה גברת אנתנינה את החדר . רק פעמיים בשנה, לפני חג המולד ולפני הפסחא, היא נכנסת לשם כדי לנקות ולסדר" . "תפתחי בבקשה ! " אין צורך לציין שהמילה "בבקשה" לא הייתה שגורה ...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'