לילי קשטיכר - האישה שכתבה באושוויץ | 149 לילי קשטיכר - האישה שכתבה באושוויץ | 149 כלומר יוזמת הכתיבה של לילי נבעה בראש ובראשונה, על פי עדותה שלה, מהצורך העז לשמור על צלם אנוש, להישאר "בני אדם" חרף הניסיון העיקש של הנאצים למחוק איכות זו . בתוך כך סיכנה לילי במודע את חייה ולא נרתעה מעונש המוות שהילך אימים מעל ראשו של כל מי שנתפס עם פיסת נייר או בדל עיפרון : "אסור היה להתלונן, בוודאי שלא לכתוב או לצייר [ . . . ] אם היינו נתפסים כותבים היו מוציאים אותנו להורג [ . . . ] אבל כתבנו למרות 238 לילי שאפה להישאר "אדם" ולשמור על חירות דעתה עד לשנייה האחרונה, כפי האיסור" . שהתנסחה ביומנה : "אין לי מטרה לחיות חיים ארוכים ולא מעניין אותי באיזה גיל אמות . אני רק רוצה לחיות חיים משמעותיים, לראות את שחרורנו וגם להספיק לחזות איך הגורל מענה 239 את הגרמנים . אחרי זה אוכל למות בשקט" . שילוב הכוח התרפויטי של הכתיבה לצד תחושת הדחיפות להישאר אדם שרוחו חופשית חרף התנאים המוכתבים במחנה, הוא כפי הנראה סוד הכוח המניע מאחורי כתיבתה של לילי קשטיכר באושוויץ-בירקנאו . חשוב לציין שעוצמת הדברים טמונה במעשה הכתיבה עצמו ....
אל הספר