פרק ב נעורים

42 אחת ממעטים לבד מן המקצוע למדו שם את כל המקצועות המקובלים , אבל אני הייתי בת ארבע-עשרה וכעסתי מאוד . לא השלמתי עם הלימודים ב ' אורט ' . לא התקרבתי לבנות בכיתה . באי רצון הייתי יוצאת כל בוקר מהבית , יושבת בכיתה , מחכה שהיום ייגמר , ומתנחמת בערבים בקן התנועה . חברתי צילה אמרה לי : חסיה , אל תעשי מזה עניין . בית הספר טוב ולומדים שם חבר ' ה טובים . יהיה בסדר . לאט נתפסתי והתחברתי . לעיצוב , לגזירה , לתפירה , לבדים הצבעוניים , לניירות המשי השקופים , לחוטים , לאפשרויות היצירה באריג . מתוך ההשלמה באו גם החברוּת והמעמד . למרות שסירבתי להשתתף באירועים החברתיים של בית הספר ובמסיבות החגים שנערכו בו , כי אלה התנגשו עם הפעילויות בקן , הייתי המקשטת הראשית של אולם המסיבות בבית הספר . ברגע שתמה מלאכת הקישוט הייתי מסתלקת אל הקן . המסיבות ב ' אורט ' היו כל מה שאנחנו לא : נשפים סלוניים עם כיתות הבנים , לבוש מהודר , גרבי משי , איפור , טנגו ,ֹ פוֹקסטְרוֹט וואַלסִים . לתלמידי ' אורט ' אסור היה להשתייך לתנועת נוער . הייתי צריכה לחמוק לפעולות כדי שלא אתגלה . אני כמעט בטוחה שהמורות ידעו שאני בתנועה והעלימו עין ...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'