מכתב א

137 פר ק י זקניהם, אשר תועבה היו בעיני העמים בימים ההם וגם אחרי כן, כנראה מדברי הקיסר יוסטיניאן, שאסר לימוד המשנה וגזר אומר ( 146 Novell, Constitut, ) לאמר : Quae vero Deuterosis, quasi secundaria tradition ab ipsis dicitur, in universum intredicimus, ut quae sacris libris comprehensa non sit, neque desuper tradita per Prophetas . 69 ראה כמה היו מבדילים בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ, ומי יאמין, שיהיה עפיפאניאוס מכניס ספר הדברים בכלל המשניות ? והנה נא, ידידי, הארכתי בחקירה הזאת לעוצם חשיבותה בעיני, כי עומדים אנחנו בדור, שידיעת יסודות דתנו צריכה והכרחית לנו יותר מאשר היתה בכל הדורות שעברו, ואף על פי כן אנו רחוקים מאד מידיעת היסודות ההם . והנה כל זמן שלא נדע, כי התורה שבע"פ נשמרו החכמים מלכתוב אותה על ספר, למען יוכלו בית דין שבכל דור ודור לתקן ולהחליף כפי צורך המקום והזמן, לא נדע כלל יסוד התורה שבע"פ . והנה הרמב"ם עם כל התפלספותו היה בעוכרינו, כי בתחילה היו דברי חכמים כדרבונות להנהיג את הבהמה ( הלא הוא ההמון ) אל כל אשר יראו החכמים טוב ומועיל לפי הזמן והמקום . והוא הרמב"ם עשה אותם כמסמרות נט...  אל הספר
יונתן בשיא