מכתב ג

27 פ ר ק א לחכמי ארצם . ותחת אשר הוא ז"ל על ידי דבקותו בתורת משה ובאמונת אלהי אבותיו, ובדרכי צדקה ומשפט ויושר לבב וענוה, אשר היו תמיד מורשה לקהלת יעקב, קנה שם טוב לעצמו ולכל בני עמו, אלה הבאים אחריו, בהשליכם מעליהם האמונה הישראלית והמידות הישראליות, הבאישו ריחם וריח אחיהם בִעיני העמים . והנה הם צועקים חמס על חכמי האומות, ובפרט באשכנז, שרבים מהם כותבים סרה על היהודים, ואינם מבינים כי לא על היהודים הם כותבים סרה, אלא על הצבועים, הקוראים עצמם יהודים ואינם לא יהודים ולא נוצרים אלא תלמידי 15 היהודים האלה הם המעלים עלינו חמתשפינוזה, אשר לא יבושו להללו ולשבחו . ההמון, וחמת הכמרים, וחמת החכמים, וחמת יועצי ארץ ושרי המדינות, וקצת מן המלכים גם כן, תחת כי היהודי הנאמן עם אלוהיו ושומר דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, אי אפשר שישנאוהו יודעיו ומכיריו, אני ואבי וזקנַי עדים נאמנים על זה, ומי הוא שלא ראה בימים שעברו איש יהודי ישר ונאמן ולא ראה גם הנכרים 16 אוהבים אותו ? והנה, חלילה לי מלדאוג שמא תאבד האמונה ותשתכח התורה וישבתו ישראל מהיות גוי, זה לא יהיה, כי כבר נשבע ה' על זה, ומי שמפקפק בזה כבר כפר בעיקר . וכב...  אל הספר