62 פרק ראשון ה- ,19 ולקחו לעצמן את הזכות לקבוע אילו הריונות מותר לנשים לסיים, אם בכלל ) . אך גם כיום, מקץ עשרות שנים, זכותה של אישה להחליט על הפסקת היריון עדיין אינה מובנת מאליה . בישראל, למשל, המדינה לקחה זכות זו לעצמה ולא השיבה אותה לנשים . אישה המבקשת להפסיק היריון שאינו רצוי לה אינה רשאית לקבל את ההחלטה על סיום ההיריון ; היא צריכה לפנות לוועדה מטעם המדינה ולקבל את רשותה ( מאז שנת 2022 היא אינה חייבת להתייצב בפני הוועדה פיזית, ויכולה להסתפק בשליחת הבקשה באופן מקוון ) . חוק העונשין קובע שהוועדה רשאית לאשר הפסקת היריון רק בכמה מקרים שמנויים בחוק ( כשההיריון הוא תוצאה של אונס או גילוי עריות, כשהוא מסכן את חיי האישה, כשהיא אינה נשואה או שהיא נשואה אך הרתה ממגע עם גבר אחר, או כשהיא צעירה מגיל 18 או מבוגרת מ- 40 ) . במצב המשפטי הקיים, אישה נשואה שטרם מלאו לה 40 והריונה אינו מסכן אותה, אינה רשאית, על פי החוק הישראלי, להפסיקו : הוועדה אינה רשאית להתיר לה לעשות זאת . האיסור חל גם על מי שהיא כבר אם לילדים ואינה רוצה ילדים נוספים, על מי שמצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לגדל ילדים נוספים, ועל מי שניש...
אל הספר