פרק חמישה־עשר: האיחוד

120 וקצר נשימה . השאר שוטטו שם . "יודעים מה ? " דיבר והתנשם . "מה, מה קרה לך ? " שאלו והקיפו אותו במעגל . "פגשתי בחורים משלנו," פלט בקושי מגרונו, "קבעתי איתם למחר, מתחת לגשר . " "נבוא," צעקו כולם בבת אחת . באותה שעה הגיע בּוֹלוּש בדהרה לכיכר שלושת הצלבים והוא קורן כולו . "מה קרה ? " שאל שור בתמיהה . הקטן היה חסר נשימה ולא היה מסוגל להוציא מילה מפיו, לשונו לא נענתה לו . "נו, תספר כבר מה קרה," התערבה תרזה, שסקרנותה גברה . "תני לו להירגע," אמר שור . בּוֹלוּש בלע הרבה אוויר ודקלם בחיפזון : "מתחת לגשר, בסוֹלֶץ, פגשתי אחד משלנו מסַסקה קֶמפּה . יש שם רביעייה משלנו . קבעתי איתם למחר, לשעה שתים-עשרה . " שור חקר את הקטן וניסה לברר עוד פרטים, אבל בּוֹלוּש לא ידע להוסיף על מה שכבר סיפר . אחרי התייעצות קצרה עם תרזה ועם הצולע החליט שור ללכת ביום המחרת לפגישה . למחרת עשו הארבעה מסַסקה קֶמפּה את דרכם אל רחוב סוֹלֶץ . היה קר למדי . זבּישֶק פסע בראש ברגליו היחפות, ושפשף את ידיו זו בזו כדי לחממן . פָּוֶול האיץ בהולכים, מחשש שיאחרו לפגישה . בחיפזון ירדו ממדרגות הגשר לרחוב סוֹלֶץ, והסתכלו כה וכה . זבּישֶק ...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'