פרק תשיעי: ה"מקצוע" החדש

72 תרזה רצה אל חבריה בשמחה : "מכרתי את כל הסיגריות . " "את ממציאה ? " שאל הצולע בחוסר אמון . תרזה הראתה לו את הכסף . הם רצו לרחוב הוֹז'ה לקנות עוד חפיסה של סיגריות "תוצרת בית" . לפנות ערב כבר היו בידיהם שמונים זלוטי . הם קנו כיכר לחם והלכו לישון אצל "סבתא" ברחוב קרוּצ'ה . למחרת בבוקר שוב הגיעו לכיכר . תרזה ובידה הסיגריות התייצבה ליד המוסד לחירשים . הצולע התיישב לא הרחק משם על הדשא והתחיל לנבור באשפה . הוא הוציא משם כמה לוחות עץ מלוכלכים וחתיכת זכוכית . בזכוכית גירד את הלכלוך מהלוחות, אחר כך מדד אותם, התאים אותם, התבונן בהם מכל צד . לפתע קם ורץ לרחוב הוז'ה אל סדנה של סנדלר : "אדון, תמכור לי שנים-עשר מסמרים קטנים . " "קח כמה שאתה רוצה ותסתלק . " הצולע בחר את המסמרים, הודה לסנדלר וחזר לדשא . הוא מצא לבֵנה והחל לחבר את לוחות העץ זה לזה . לאחר כמה דקות יצאה מתחת ידו תיבה לסיגריות . הצולע הביט בה בשביעות רצון . הוא שׂם אותה מתחת לבית שחיו ורץ אל תרזה . "תראי, עשיתי את זה בעצמי," התפאר . "תקשור לזה חבל ותוכל לתלות את זה על הצוואר," יעצה הילדה . "אבל איפה יש לי חבל ? " "במכנסיים . " "חכמה, הרי...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'