בטון ותרבות 192 טארן – אֵ-גארון מ - 1835 , או זו של ויליאם ריינג'ר ( Ranger ) בווסטלי ( Westley ) שבסאפוק מ - 36 - ,1835 וגם זו של בואלו ( Boileau ) וקואנייה בלֶה וֵזינֶה ( 1855 ) , עודן עומדות על תלן . בבריטניה לבדה, מספר מפתיע של כנסיות מהמאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20 נבנו בשלמותן או בחלקן מבטון מסיבי, לעתים עם זיון בסיסי כלשהו, ועד 1910 גם ארכיטקטים מסורתיים יותר בהשקפתם כבר השתמשו בבטון לבניית כנסיות . 2 הבחירה בחומר זה כמעט אף פעם לא נבעה משיקולים סמליים : מקרה נדיר היוצא מכלל זה הוא הכנסייה בנורת'פליט ( Northfleet ) שבגרייבסנד, שם הצדיק הארכיטקט ג'יילס גילברט סקוט ( Scott ) את השימוש בבטון בזיקתו ההיסטורית של האזור לבטון, כיוון ששכן בקרבת האתר שבו עמד מפעל הצמנט של ויליאם אספּדין ( Aspdin ) ובו קיימים עד עצם היום הזה הרבה בורות גיר נטושים . 3 נדמה שהסיבה השכיחה לשימוש בבטון היתה אמנם כלכלית, אבל אין ספק שמקדמי השימוש בבטון ראו בכך דרך להתגבר על הדעה הקדומה נגד השימוש בחומר זה לעבודות מעל פני הקרקע − דעה קדומה שבבריטניה המהנדס הצבאי רב – ההשפעה צ'ארלס פּייזלי ( Pasley ) , מחבר ספר...
אל הספר