168 אנחנו אנשים חדשים למה בעצם לנסוע לרומא כדי לראות את כנסיית סן פייטרו, בשעה שאפשר לראות אותה באמצעות חיפוש בגוגל ? בקיצור : כיצד להתגבר על הניכור, על השרירותיות ועל חוסר המשמעות ? מה בעצם יכול בכלל לקרות בחופשה, לקרות במובן העמוק של המילה ? איזו חוויה יכולה להיות רק שלך, ולא של מיליוני אחרים ? וכיצד להימלט מהפיכתו של העולם להצגה שטוחה, לתמונה - תהליך המהווה סימפטום למצבה הנפול של המטאפיזיקה המערבית כולה, לטענתו של מרטין היידגר . תיירים מנסים לגאול את עצמם מהניכור התיירותי באמצעות חוויות קולינריות או מיניות, מה שרק גורם להם לתסכול גדול יותר . אבל בתסכול מסתתר גם הפתרון לבעיה . שהרי כאשר אנשים עומדים בתור בשדה התעופה, או משוחחים במטוס לפני ההמראה או בדרך לביקורת הדרכונים, הם כמעט אף פעם לא מתארים זה לזה איך נראה הפרתנון . כולם, כאמור, יודעים איך נראה הפרתנון, וגם אם לא - יש מקום להניח שמי שעומד לידך בתור לטיסה מאתונה ראה אותו ממילא זה עתה . במעמקי לבם, כולם גם יודעים שאין כמעט דבר מאוס יותר מהמודוס של ההשתאות וההתמוגגות התיירותית ( "היתה לנו חופשה קסומה" ) . אז על מה אנשים כן מדברים ?...
אל הספר