126 אנחנו אנשים חדשים הרע - צחנה ומחנק . אפשר לראות בדיווחים האלה הוכחה לכך שיפו היתה פשוט מסריחה . ואכן, בערים גדולות באירופה כבר הונהגו בסוף המאה ה - 19 אמצעים אפקטיביים של היגיינה וסניטציה שלא היו מוכרים במזרח התיכון . בחודשים החמים, הריח בערים הצפופות היה חזק במיוחד . ועם זאת, לא בטוח שאותם ריחות שזוהו כ"סירחון" על ידי הרצל היו רעים כל כך באפֵּי תושביה הערבים של יפו - או אפילו באפינו כיום . שהרי, גם טעמים של שמן זית, זעתר או סומאק שנקלטו בחך הציוני רק בעשורים האחרונים, נחשבו דוחים בתקופת המנדט ואף אחריה . יותר מכך : לא כולם ראו ביפו עיר מצחינה . בתרבות הפלסטינית יפו נחשבה דווקא "עיר הניחוחות", בעיקר בזכות ריח הפרדסים שהקיפו אותה . ההיסטוריון הפלסטיני – אמריקאי הישאם שרעבי, שנולד ביפו ב - ,1927 זוכר נוף אחר לגמרי של ריחות : "ניחוח נהדר מילא את הרחובות, פיעפע לבתים ועמד באוויר" . לדבריו, הניחוח השפיע על אופיים של התושבים שהיו ידועים בשמחת החיים שלהם . לעומת זאת, מבקרים בריטים טענו שריח ההדרים החזק "גורם כאב ראש" . מתברר, אם כן, שמה שנחשב לסירחון בעיני עם אחד הוא ריח ניחוח בעיני העם ה...
אל הספר