19 מסע לים סוף כיום כמעט כל תרבות שתבחרו באזור האקלים הממוזג מתפארת בפניה המופנים לים התיכון . בדירת השותפים של העולם הישן, הים התיכון הוא כמו הסלון . אבל לרוב, מי שרוצה להבין את הצד העמוק, המהותי של אותה תרבות, צריך דווקא להביט אל הצדדים שמהם היא בורחת : לים הצפוני, ליער הגרמני, למדבר סהרה, לים הכספי, אפילו לבלגיה . גם לישראל יש צד בתרבות שהיא בורחת ממנו, וגם בו משתרע ים : קוראים לו ים סוף . לכאורה, שתי האפשרויות התרבותיות שישראל נקרעת ביניהן הן ירושלים ותל אביב . עיר יבשתית פנאטית ועיר ים – תיכונית מקושקשת . אבל יש גם אפשרות שלישית : אילת . לא אגן הים התיכון, אלא אגן ים סוף . לא יוון ואיטליה, אלא תימן וג'יבוטי . מדי פרק זמן מתפרצים דיונים מעיקים בשאלה האם ישראל היא תרבות ים – תיכונית . אבל האם התרבות הישראלית שקלה אי פעם את האופציה הים – סופית ? לא באמת . במרכז המיתוס המייסד של העם היהודי ניצבת קריעת ים סוף . ההתגברות על ים סוף היא האירוע המכונן של חיינו כעם . בעידן המודרני, ים סוף גם נתפס כים מוסלמי . ואכן, הציוויליזציה האסלאמית נרקמה סביבו . כיבוש אום רשרש על ידי ישראל תקע טריז בלב...
אל הספר