236 רנה בדש התרוקנות הבמה לחלוטין מעוררת תחושת סיום . בדומה לבמה המתרוקנת בסיומה של תהלוכת המוות ביצירה השולחן הירוק של יוס, גם הבמה הריקה של מארן משמשת, ולו לזמן קצר, כדי לדמות את מסגרת הקיום האנושי להוויה זמנית, זמנית כזמנו המוגבל של המופע המוצג בפני הצופים . בדומה לאפילוג ביצירה השולחן הירוק , המסיים את היצירה בחזרה לתחילתה, כך גם אצל מארן, כניסת הדמויות מחדש למסגרת חלל הבמה מעוררת "תחושת התחלה" המבטלת את "תחושת הסיום" שעלתה קודם לכן מפעולותיהן, ובה- בעת גם מדגישה אותה . קריאה כזו תחבר בין שתי היצירות בז'אנר תיאטרונמחול ותפרוש בינן לבין עצמן ובינן לבין היצירה של בקט מתחום התיאטרון מישור של דומות טקטית בינתחומית, המגשר על המובדלות המדיומלית בין הגילויים האמנותיים וקושר בין תקופות החיים של שלושת היוצרים וארצות מוצאם, כך שהוא מתפשט בין תחומי המבע האמנותיים, הזמנים ומרחבי הקיום החוץ-אמנותיים . את ההתחלה של הפרק השני MayB-ב ניתן לזהות גם כמימוש מוחשי לתחושת הציפייה שמלווה את הצופים בתחילתו של כל מופע חי . היעלמותן של הדמויות בחזותן הראשונה מממשת את הווייתן כישות בהפחתה, וגם אם היא מלווה ...
אל הספר