157 תיאטרונמחול : רשת של מרחבי הבעה של תבנית יחסי-הגומלין שבין הדמויות, וחזרותיה משתמעות כרצף זמן מתמשך במקטעים . אגב ארגונו של החיבוק פעם אחר פעם, ובכל פעם באותו אופן ומחדש, תבניות היצירה של החיבור מתווספות זו על גבי זו, ומשתקפת מהן גם התעצמות של הפעולות הגופניות ועלייה בתכיפותן . מניפולציות במרכיבי הגוף, המרחב והזמן יוצרות התעבויות בינתחומיות הן במרכיביהן והן מבחינת טקטיקות היצירה שמתבררות מהן . התחושות שמתעוררות מתפיסת השילוב הבינתחומי מרחיבות את משמעויותיו גם ליחסי הגומלין בחברה ולכוח הגלום בהיררכיות ובהתנהלות כפייתית, וכמו כן נוגעות לעמדות כוח בשדה האסתטי . באמצעות מגע ותנועה באיכות ישירה ( גוון ערך של המושג מרחב ) , לא-חטופה ולא מתמשכת ( ערך ביניים של המושג זמן ) , פולש גופו גדול-הממדים של "הבוגר האחראי / האב" לשתי המסגרות המאוחדות ומעצב את איברי הגוף של שתי הדמויות האחרות לחיבוק בקצב מדוד ובאיכות ישירה . בתהליך חוזר ונשנה של דה-טריטוריאליזציה הוא מתערב בצורתן, במידת הקִרבה שביניהן ובהיקפן . קצב הפעולות החוזרות גובר, הן נעשות תכופות יותר ואיכויותיהן מתחדדות . הצטברותן ואופיין החז...
אל הספר