12 רנה בדש הכו באוזני הצופים . בכניסתה, ליווה אותה "מלצר / מעצב במה" . הוא עקב אחר התקדמותה במבטו כשגופו דרוך . הוא העיף את הכיסאות מדרכה של "הכפילה הצעירה", לעתים מטיל את עצמו לפניה . אחריו עלו לבמה גם "בוגר אחראי" / "אב" ו"בחור מאוהב" . הראשון התקדם בצעדים שקולים, בטוח ביעדו . השני צעד אגב תהייה, התרוצץ מצידה האחד של הבמה לצידה השני . הוא חזר על תנועה של הימתחות הגוף והתכנסות אל מרכזו . הוא נפל, איברי גופו פרצו את מסגרתם ונאספו אל מרכזה תוך קימור גוו . הוא קם בחטף ורץ . בזיכרוני נחרתה תמונה נוספת ובה "הבחור המאוהב" ו"הכפילה הצעירה" הטיחו זה את זו שוב ושוב על קיר הבמה . הם הטיחו את עצמם בלי לעצור או להפחית את עוצמת המכה, הטיחו עד שהכאב הורגש גם במקומי כצופָה באולם . בקפה מולר מוצגות מערכות יחסים בין דמויות אנושיות . באוש שילבה תלבושות ואביזרים ( פאה אדומה או משקפיים גדולים ) עם תנועה מסוגננת ומחוות גוף יומיומיות כאמצעים לעיצוב הדמויות . באמצעות מנחי גוף ויחסי גומלין תנועתיים היא ייצרה בין הדמויות שיח א-מילולי שהשתמעו ממנו תחושות של אהבה, געגוע ותסכול המלוות את האדם במהלך חייו . ממרחק ...
אל הספר